אוהד ואח' נ' מבני גזית (2000 ) בע"מ ואח'

פסק דין משלים

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.פסק דין זה עוסק בהיקף הפיצוי הראוי לתובעים בגין ליקויים ואי התאמות הקיימים בדירה אותה רכשו מהנתבעות.

2.התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעות בעתירה לפיצוי בסכום של 250,000 ₪ וזאת בגין ליקויים שהתגלו בדירה שרכשו מהנתבעות ביום 3/11/1998 ברח' בורלא בעיר רעננה (להלן - "הדירה").

3.ביום 3/6/2010 ניתן פסק דין חלקי המאשר את הסכמת הצדדים, לפיה על הנתבעות לשלם לתובעים סכום של 12,277 ₪.

4.הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות, על פיהן הסתפקו בחקירת המומחה - מר צבי רון, כפי שמונה מטעם בית המשפט (להלן - "המומחה"), וכן באשר לנושאים שנותרו במחלוקת ביניהם הקשורים לחדר הממ"ד שבדירה, לליקויי אקוסטיקה במעלית המגיעה לדירה, לרוחב מסדרון חדר ההורים, לחלון מחסן הפונה לחנייה, לרטיבות בחנייה, לדלת זכוכית בין חדר למרפסת, לבליטה בקיר פרוזדור ולשטחי שתי מרפסות.

ההסכמות הדיוניות בין הצדדים צמצמו משמעותית את המחלוקת ביניהם, אך עדיין יש לתאר בקצרה את טיעוניהם, אף לשם הבהרת פסיקת ההוצאות שבשולי פסק הדין.

5.התובעים טוענים כי הנתבעות הפרו את מחויובותיהן מכח הסכם הרכישה שנחתם בין הצדדים ביום 3/11/1998 על המפרט שצורף אליו (ר' נספח א' לתצהיר התובעים, להלן : "ההסכם"). נטען כי הנתבעות לא בנו את הדירה כמתחייב מהוראות ההסכם והדין, התרשלו בבנייתה והפרו כללי הנדסה ובנייה.

עוד נטען כי התברר לתובעים ששטח הדירה קטן מהמוסכם.

התובעים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם המתייחסות לאומדן עלויות תיקון הליקויים בדירה, לירידת ערך הדירה, למטרד רעש המעלית ולמדידת הדירה.

נטען כי לנתבעות ניתנו הזדמנויות אין ספור לתקן את הליקויים בדירה, אך הן לא טרחו לעשות זאת.

התובעים מפנים לחסרון הכיס שנגרם להם מחמת התנהלות הנתבעות ולסבלם הנמשך מחמת הליקויים שלא תוקנו והפגמים בגינם לא פוצו.

בכתב התביעה מפרטים התובעים את נזקיהם, כדלקמן -

סכום של 10,929 ₪ בגין ליקוי בפרוזדור ובקיר חדר השינה; סכום של 23,590 ₪ בגין הפחתת השטח במידות המרפסת הקטנה וכדי שטח מופחת של 2.16 מ"ר; סכום של 112,200 ₪ בגין סטייה של 10.27 מ"ר במידות המרפסת הגדולה; סכום של 6,861 ₪ בגין סטייה מהוראות הדין בעניין רוחב המעבר בחדר הורים; סכום של 31,792 ₪ בגין סטייה מהוראות הדין בעניין חדר השינה - ממ"ד; סכום של 10,925 ₪ בגין סטייה בתכנית על ידי פתיחת חלון של מחסן הפונה אל תוך החנייה בניגוד לתכנית; סכום של 1,966.5 ₪ בגין התקנת דלת זכוכית; סכום של 3,933 ₪ בגין הוצאות פינוי הדירה למשך 6 ימים; סכום של 6,555 ₪ בגין הפסד 6 ימי עבודה של התובע 1; סכום של 2,130 ₪ בגין עלות הכנת חוו"ד מומחה מטעם התובעים; סכום של 1,251 ₪ בגין עלות הכנת חוו"ד מומחה נוספת מטעם התובעים; סכום של 43,700 ₪ בגין פיצויים בשל הפרת ההסכם ועגמת נפש בשל 7 שנות סבל וסחבת נטענים; סכום של 33,450 ₪ בגין עלות הליקויים שהינם ברי תיקון בהתאם לחוו"ד המומחה מטעם התובעים; סכום של 157,609 ₪ בגין עלות ביצוע התיקונים והפגמים ברכוש המשותף וסכום של 15,000 ₪ בגין חלקם של התובעים בנזקים לרכוש המשותף.

לצרכי אגרה הועמדה התביעה על סכום של 250,000 ₪.

6.בכתב הגנתן הכחישו הנתבעות את המיוחס להן וטענו כי הדירה נבנתה באיכות טובה, במיומנות ובמקצועיות, בהתאם התחייבויות הנתבעות מכח ההסכם וכל דין.

הוגשה חוו"ד נגדית מטעם הנתבעות, לפיה עלות הליקויים היחידים הקיימים בדירה, מסתכמת בסכום של 1,600 ₪. חוו"ד נגדית נוספת לעניין ירידת ערך הדירה גרסה כי אין בנמצא כל ירידת ערך שכזו.

עוד נטען כי רק בחלוף שלוש שנים ממועד מסירת הדירה לתובעים, הם התעוררו לפתע וטענו את עיקר טענותיהם כלפי הנתבעות. נטען כי התובעים בחנו את שטח הדירה טרם החתימה על ההסכם ומצאו אותה כמתאימה לדרישותיהם ולצרכיהם.

הנתבעות מוסיפות כי התובעים מבלבלים בין מרפסות לא מקורות לבין שטחי מגורים בכל הנוגע להערכת שווי מ"ר ומפנות להיעדר פירוט ומקצועיות בחוות הדעת המוגזמות שהוגשו מטעם התובעים.

הנתבעות מדגישות כי הן טיפלו בכל תלונה מטעם התובעים במהירות ובמקצועיות.